קמתי מוקדם ממש כדאי שיהיה לי זמן לכתוב את הפוסט הזה. אחרת לא אצליח להשחיל שקט ולחבר מילים למשפטים- או בקיצור- סגר שלישי!
בפוסט הזה אני רוצה לחלוק איתכן מתכון נהדר לקרקרים ללא גלוטן, ועוד כמה פירורי תובנות אם תרשו לי.
הפעם אני באה מוכנה לסגר הזה. אני הרי כבר למודת ניסיון. יהיה טיפשי מצידי לפול בכל המקומות בהם נפלתי בראשון ובשני. כמו לזרום עם הזמן, להתנהל ולא לנהל, לתת את כולי כל הזמן. מדהים אותי היצר האנושי. יכולת ההסתגלות הזאת. הלמידה האין סופית והמיידית- הסקת מסקנות ושיפור.
הלימוד הכי חזק שחווויתי על בשרי הוא שאני מוכרחה קודם כל, לפני הכל וכולם- לדאוג לצרכים שלי. אוף. זה נשמע כזה פשוט וברור, אבל כמה קל לי לשכוח את זה. ברמה הכי בסיסית- לדאוג שיהיה לי תנאי מיחיה נאותים. אוכל מזין, זמן לטיפוח, שינה מספקת. אחר כך- הצרכים המנטאלים שלי- זמן ליצור, לקרוא, להיות עם חברות, ולהיות לבד! זה היה המשבר של הסגר הראשון. שם ממש נפל לי האסימון שאני מוזנת מהלבדיות שלי. מעולם קודם לא חוויתי את התחושה הזו בכזו עוצמה- פשוט להיות לבד! לבד!! אההההה. אתן בטח יכולות להבין את הקושי של להיות לבד בסגר.. עם 7 ילדים.. בין פורים לפסח. ואי כשאני מסתכלת היום אחורה זה נשמע לי בלתי אפשרי. חחח. אין מצב ששרדתי את זה. עובדה.
בסוף הסגר הראשון הייתי בקאנטים מה שנקרא. הגעתי לשפל המדרגה. יותר גרוע מאחרי לידה. הכוחות נפש שלי היו כל כך מדולדלים שזה היה מפחיד. נבהלתי אפילו מעצמי. לא היתה לי יכולת הכלה של כלום. הרגשתי אני מסתובבת בעולם בלי מגן וכל דבר הכי קטן, נגיעה הכי קלה- מרגישה כמו סריטה. פניתי לעזרה מקצועית. אני מוקירה את עצמי היום שהיה לי את התבונה והאומץ לעשות את זה. וזאת האמת גם הסיבה שאני כותבת את זה כאן- אם בעקבות העלאת הנושא לסדר היום והנרמול שלו- עוד מישי תפנה לעזרה וזה יציל אותה ( ואת ביתה )- אני את שלי עשיתי.
אז כחלק מהטיפול למדתי ועדיין- להקשיב לעצמי. לתת מענה למה שעולה ולמה שאני מבקשת. זה ממש לימוד ותרגול. יש ימים שזה עובד יותר, יש ימים בהם אני שוב נסחפת ונגררת אחרי קצב זר, מוצאת את עצמי במחול שדים לא לי.
זה בסדר. אלו החיים.
איזה שקט טוב ונעים יש בבוקר. לא רק שאני לבד- אני גם נהנת מהרעננות של הבוקר. לראות את השמים נצבעים אט אט, קרני השמש הראשונות שמבצבצות, הנשימות הקטנות שעולות מהחדרים. תענוג! מה הסיכויים שיום שמתחיל לו כך- בהטענה ובתחושת סיפוק- לא יהיה מוצלח?! איו מצב. אמן.
עוד נושא שנפלתי בו בסגר הראשון- האוכל. איך לא… גם פה למדתי שאני מוכרחה להשקיע בעצמי, במה שעושה לי טוב – לאורך זמן. לאפות ולבשל לי דברים מיוחדים שיהיו זמינים. וכאן נכנסים הקרקרים הנהדרים האלה- הם טעימים, ללא גלוטן, נשנוש בריא שכל המשפחה אוהבת.
כמה מילים על " ללא גלוטן "- הרבה יותר נעים וקליל לי להמנע לחלוטין מגלוטן. אחרי ניסוי ותהיה גיליתי שהכי טעים וטוב זה לאפות עם תערובת קמחים אני מערבבת בבית- ביחס של רבעים. קמח תירס ( לא פולנטה ), קמח אורז מלא, קמח טפיוקה, קמח תפו"א או קורנפלור. היום אפשר בכל סופר במחלקה ללא גלוטן או במחלקת טבע למצוא את הקמחים האלו. כמובן שאם בא לכן אתן יכולות להמיר את אותה כמות לקמח רגיל. קמח כוסמין 70 אחוז יהיה נהדר. מהמתכון הזה יוצא 3-4 תבניות תנור גדולות. אפשר בהחלט לחלק לחצי בפעם הראשונה. אחרי שתכינו תבינו למה אני מכפילה….
קרקרים ללא גלוטן:
מצרכים-
1 כוס קמח תירס ( לא פולנטה שהיא עבה מידי )
1 כוס קמח אורז מלא
1 כוס קמח טפיוקה
1 קוס קורנפלור או קמח תפוחי אדמה
1 כוס שומשום
1 כוס פשתן
1 כוס גרעיני חמניה קלופים
4\3 כוס גרעיני דלעת קלופים
4\1 כוס בצל מיובש
1 שקית אבקת אפיה
4 כפיות מלח
2\1 1 כוסות מים קרים
2\1 כוס שמן זית
אופן ההכנה-
מדליקים תנור לחום 175 מעלות על תוכנית טורבו.
מערבבים את כל היבשים בקערה.
מוסיפים מים ושמן ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה. חשוב לא לערבב יותר מידי על מנת לשמור על הפריכות של הקרקרים.
מרדדים רבע מכמות הבצק בין 2 ניירות אפיה ליריעה דקה – עובי 3 מ"מ בערך.
חותכים לצורות בעזרת גלגלת פיצה או סכין.
אופים 10 דק עד להשחמה. (שימי לב כמה זמן צריך בתנור שלך בפעם הראשונה. ההבדל בין קרקרים לחים לאפויים טוב ואפויים לשרופים הוא עניין של 2 דק )
גיוון-
- להחליף קמחים- חיטה לבן, מלא, כוסמין וכו'.
- אפשר לשחק עם הטעמים- במקום בצל מיובש לשים זעתר , פפריקה, שום גבישי. אולי פסטו- לא ניסיתי אבל נשמע להיט!
- לשנות את מינון וסוג הגרעינים- שיבולת שועל ( עם או בלי גלוטן ), קצח, שומשום מלא. פשוט שומרים על אותה כמות ( 4 כוסות סה"כ )
שומרים בקופסא יפה ונהנים מנשנוש בריא וזמין!
ובעזרת השם שנעבור את הסגר הזה בשלום ובנחת.
ועוד משו קטן לסיום- סימנתי לי את ר"ח אדר ביומן לחנוכת סטודיו!!! אני בהתרגשות שיא ופרפרים! הלואי שתבואו לחגוג איתי
שלכן. מרים
