3 ימים באמצע החיים…
אז אחרי שנתיים ( ארוכות מידי!!) שלא הינו יותר מערב לבד סופסוף זה קרה.
נפשנו 3 ימים בים המלח.
דניאל ואני בגינה
הליכת בוקר על חוף ים המלח
זאת פעם ראשונה שלנו שם. לא כל כך ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. אבל אנחנו פתוחים לחויות חדשות אז זרמנו.
את הבוקר הראשון התחלנו במסעדת " דרך הגפן " – מסעדה מהממת ונהדרת בביר זית.
הגינה של דרך הגפן
טוב, זה לא ממש על הדרך אבל נורא רציתי להראות לדניאל את המסעדה וגם לראות אותה שוב בעצמי. היא נתנה לי המון השראה בפעם שעברה שהייתי בה עם אחיות שלי. כרגע אני חושבת על הסטודיו שלי שאני בתהליכי בניה שלו ורציתי שוב לספוג את המראות והחוויה. האוכל חלבי נהדר, מקורי, אווירה סופר כפרית לא מתאמצת.
ממליצה בחום!
דרך הגפן בפנים
לקחנו חדר במלון הוד המדבר. ממש מלון סטנדרטי. היתרון הבולט שלו שהוא ממש יושב על המים!
ים המלח
בהתחלה לא סגרנו ארוחות אבל אחרי שהגענו נוכחנו לגלות שאין בכלל מסעדות ראויות באזור אז פשוט קנינו תלושים למסעדה של המלון (65 ש״ח ארוחת בוקר ו-130 לערב. ליחיד.)
האוכל היה טעים וביתי. מזלי שהבאתי רקמה מהבית.. וכמה ספרים.
רוקמת במלון
התחלתי וסיימתי את הרקמה הזאת במהלך החופשה.
אני רוקמת מאוד חופשי ואינטואטיבי. בלי יותר מידי תכנונים וסרטוטים. כנראה שכמו בחיים.
כשהגיע השלב שרציתי להוסיף כיתוב המילה היחידה שעלתה לי היא:
הרקמה מוכנה על רקע הים
בתחילה עלה לי רתיעה מהקיצ' שהיא משדרת, אבל במחשבה השנייה פשוט הגעתי למסקנה שזו המילה!
ביומיים האלה נדהמתי מהיכולת שלנו פשוט להנות אחד מהשני, מהעושר והעומק של הקשר שזכינו לו, שלא משנה איפה נהיה ומה יהיה סביב – העיקר שנעשה את זה ביחד זו עם זה.
רציתי לנצור את המתיקות של הרגעים הקסומים האלה. את הרקמה אתלה בחדר השינה שלנו כמובן- אם כבר קיצ' אז עד הסוף!
ועוד משהו קטן לסיום – כשסיפרתי למישהי שאנחנו נוסעים אחרי שנתיים שלא נסענו
היא שאלה אותי – "ואו, איך יש לכם זוגיות בכלל?"
הרקמה אהבה בבית
וזה עורר אותי לחשוב על זה. אני חושבת שהעובדה שאנחנו יוצאים כל (!) שבוע היא זאת שגרמה לנו באמת לא להגיע לקרשים.. לאפס אחוז בבטריה.. וזה כל כך חשוב..
ארחיב על זה בפוסט אחר בעזרת השם!
תודה שקראתם אותי
אני בגינת המסעדה
