יש לי מתכון לעוגיות תמרים הכי טובות בעולם! מלא זמן רוצה לחלוק אותו איתכן.. מי שרוצה יכולה ישר לדלג לסוף.. חח מי שרוצה גם הצצה קטנה ללב שלי- מוזמנת להמשיך לקרוא. חשבתי על זה שאיזה מוזר זה שאני ממש כותבת כאן על מה שעובר עליי. זה

טוב, העובדת שלי מפצירה בי שאגיש לה את החומרים לפוסט החדש. אבל עדין לא התבשל לי לגמרי על מה לכתוב, אז אני זורמת על הסגנון הזה- כמו יומן. תכלס זה היה המטרה הראשונית של הבלוג הזה. יומן. ואז נכנסה גברת פרפקציוניזה והתחילה לרדות בי… "זה לא

שבוע שעבר הייתי באילת בנופש עם חברות. וואו כמה שהייתי צריכה את זה. שלושה ימים של יחד, ניתוק, הרבה צחוק ודיבורים מהלב. ביום הראשון עלינו לראות את השקיעה מהר יואש. יש שם מצפה לכיוון סיני – "מצרים". ישבנו שם, והתחלנו להתפלל. באיזשהו שלב התחלנו לשיר, וממש

קמתי מוקדם בשביל להיות לבד ופנויה כשאני יושבת לכתוב את הפוסט הזה. האוויר בחוץ לח וקריר, יש עננים על העמק. השנה, בשונה מכל שנה, מרגיש לי מוזר שכבר הגיע הסתיו. אני רוצה להגיד לו רגע, חכה, לאן אתה ממהר? איך יכול להיות שכבר נגמרת השנה, השנה

התגעגעתי. לא כתבתי המון זמן. מרגיש לי שהייתי רחוקה מעצמי יותר מידי זמן. השילוב של השגרה המוזרה שניסינו  להתרגל אליה, החופש הגדול האין סופי, וגם הפתעה משמחת- הנשמה הקטנה שגדלה בתוכי ישתבח שמו- שאבו ממני כל טיפת כח. מיד אחרי חנוכת הסטודיו המטורפת שהיתה- שאני מקווה

איך מתחילים פוסט כזה, שטומן בתוכו כל כך הרבה סוף? זה לא הולך להיות פוסט הדרכה קליל או מתכון נחמד. הפעם יש לי נושא יותר כבד, ואני רוצה להביא אותו כאן כי גם הוא חלק מהחיים, והחלטתי שבבלוג הזה אני מביאה את עצמי וחיי בדיוק איך

קמתי מוקדם ממש כדאי שיהיה לי זמן לכתוב את הפוסט הזה. אחרת לא אצליח להשחיל שקט ולחבר מילים למשפטים- או בקיצור- סגר שלישי! בפוסט הזה אני רוצה לחלוק איתכן מתכון נהדר לקרקרים ללא גלוטן, ועוד כמה פירורי תובנות אם תרשו לי. הפעם אני באה מוכנה לסגר

כמו שהבטחתי- בפוסט הזה נרד לעומק של הבניה של הסטודיו הנוכחי. חשוב לי לספר לכם את זה מכמה סיבות- ראשית- אם יש מישהו בקהל שמתכנן לבנות בקרוב בית- אז יש פה פירוט על השלבים- דבר שנותן בהירות והבנה של התהליך. עוד סיבה היא שאני מקווה שהפוסטים

איך אני מתרגשת לכתוב פוסט באתר החדש שלי!! עבדתי עליו כמעט שנה ! לא שהיה שם כל כך הרבה עבודה, ועדיין הוא לא מושלם… אבל הבנתי מזמן שיש לדברים איזה טיימינג סודי וכשהם צריכים לקרות זה פשוט קורה. לא תמיד הם תוצאה של כמה עבדנו או

את שלושת השרפרפים האלה קניתי לפני כמה שנים טובות בחנות יד שניה בעיקר לפיצ׳יפקעס בקדומים אנחנו קוראים לה החנות של אליבאבא כי היא מעורתית משהו ויש בה אחלה מציאות. מלא זמן חיכיתי לשפץ אותם ובנתיים ממש נהנו מהם במטבח. הם מהסוג החזק הזה של פעם שלגמרי

3 ימים באמצע החיים… אז אחרי שנתיים ( ארוכות מידי!!) שלא הינו יותר מערב לבד סופסוף זה קרה. נפשנו 3 ימים בים המלח. דניאל ואני בגינה הליכת בוקר על חוף ים המלח זאת פעם ראשונה שלנו שם. לא כל כך ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. אבל

כל הורה מכיר את הסיטואציה הבאה- הילד שלך חוזר ביום שישי מאושר מהגן, עם תיקיה מלאה ביצירות מדהימות מעשה ידיו! הוא פותח את התיקיה ושולף אותן אחת אחת.. קישקושים, הדבקות, אוסף של קווים צבעוניים, ועוד כל מיני דברים שאתם בדרך כלל זורקים לפח שמודקבים יחד על