טלאי ועוד אחד

החיים הם שמיכת טלאים.

יום ועוד אחד, טלאי מצטרף לאחר.

שגרה שחוזרת, פעולות שחוזרות על עצמן

ולפעמים שוכחים את המטרה או את התמונה הכוללת.

לעיתים יש אפילו רגעים של יאוש שמאיימים להתגנב, צצות שאלות האם זה כדאי וחשוב.

ובשמיכה כמו בחיים- פיסה מתחברת לפיסה,

למלאכת מחשבת אחת מדהימה.

ויש רגעים שבהם הכל מתבהר- וזוכים לראות את התמונה הכוללת.

כזה הוא רגע הלידה.

רגע אחד שנגמר אחרי 9 חודשים שהם 38 שבועות שהם 266 ימים.

רגע אחרי

שמיכה אחת שהיא 10 שורות שהן 8 ריבועים שהם 160 משולשים.

שמיכה בשלמות

כשאמא שלי נתנה לאחותי הגדולה לפני לידת בנה הבכור את הבגד שהיא תפרה לה – הבגד הראשון , קיבלתי החלטה.

לכל ילד  שיוולד לי, בעזרת השם,  אתפור שמיכה מיוחדת.

שמיכה שתהיה רק שלו- וגם של הילדים שלו לעתיד לבוא.

כל השמיכות

 

אין כמו שמיכת טלאים אמיתית לארוז את כל האהבה, ההמתנה והציפיה שיש לאמא  לתת.

גיליתי שיש בעבודה שחוזרת על עצמה נחמה . היא מרגיעה ומפיגה את המחשבות.

התמסרתי לתהליך ונהנתי ממנו כל כך.

להשלמת התמונה הרומנטית כשתפרתי את הקצוות ביום סתווי מושלם, התחיל לרדת גשם.

הייתי מאושרת  והרגשתי מבורכת.

מגן ראש

 תודה לה' שזיכה אותי לתפור עוד שמיכה אחת מדהימה :)

אז אם תהיתם לעצמכם לאן נעלמתי תקופה כה ארוכה- זה רק כי תפרתי שמיכה :)

וכמובן- אסביר כאן על התהליך:

קודם שוטטתי קצת בפינטרסט לקבלת השראה.

כשמצאתי את הדוגמת טלאים הרצויה פיאנחתי איך היא תפורה.

סרטוט שמיכה

יש לי כבר ניסיון בשמיכות טלאים…

תראו את השמיכה שתפרתי לבן השני שלי-

שמיכה גבריאל

הרבה יותר עבודה..

סירטטתי את הגודל הרצוי וציירתי דגם קטן על נייר משובץ. נעזרתי בצבעי עיפרון כדי לעשות סדר בעין

סרטוט שמיכה1

התרשים הזה עזר לי לאורך כל הדרך ועשה את העבודה לממש פשוטה, אחרת יש סכנה של בלבול וחוסר התאמה.

גזירת משולשים

משולשים

טיפ: מניחים את כל הבדים השונים בערמה וגוזרים הכל יחד. כדאי שהשמיכה תצא סימטרית בסוף ושתהיה התאמה בין כל החלקים חייבים לדייק מאוד. גם בתפירה- לתפור את כל החלקים במרווח שווה מהקצה…

הדוגמא בסוף אמנם יוצרת זיגזג, אבל בעצם מורכבת משורות של ריבועים מחוברים. משחק הצבעים נותן אשליה של זיגזג.

השורות לפני החיבור

כשהחתיכת בד שמורכבת מטלאים מוכנה תופרים אותה לבד שני עם מילוי של אקרילן דק באמצע. את הקצוות תפרתי ביד לגימור מושלם.

מה שכיף זה שעם הזמן  והכביסות ( עדינה בסחיטה נמוכה )השמיכה נהיית רכה ונעימה …

 

רוצה לשתף אותכם שבימים אלה אני עובדת על כמה שינויים.. ( עם התינוק תמיד מגיעה עוד סל הפתעות… :)

אני נפרדת מהשם אסתריקה שליווה אותי יותר מ 6 שנים!

" אסתריקה" היה מותג המטפחות שלי. אסתר על שם סבתי…

השם המשיך איתי למוצרי תינוקות ולסדנאות.

כיום אני מרגישה שהשם כבר לא כל כך מחובר לעשיה שלי ולא מדוייק לי .

אז אני עוד מחפשת את עצמי :) יש כבר כיוון…

בקרוב בע"ה.

 להתראות בנתיים,

מרים

נ.ב. איך ומתי אני עושה את כל זה- בצהריים כשהאחים הגדולים משגעים אותי ומטפסים לי על הגב..חחח

ילדים על הגב2

 

 

 

לקראת שבועות

חג שבועות הוא חג קליל כזה.. ביחס לשאר המועדים..
יום אחד, בלי יותר מידי הכנות..
לפעמים לא נעים לי ממנו שהוא קצת מוזנח כזה..
אני  לא קונה בגדים חדשים לכל המשפחה כמו בפסח וסוכות. גם לא צריך להפוך את הבית בנקיונות או לעבור לגור בחוץ שבוע..
מה שמשאיר לי זמן לעסוק בדברים שאני אוהבת-  לבשל ארוחה חלבית משובחת, לקשט את הבית וגם את הבנות..

DSC04082

כמה מילים על קישוט הבית- יש לי פילוסופיית בתים משונה..חחח
אני מתיחסת לבית שלי כאל יצור בעל חיים ונשמה. הוא חלק מאיתנו. הוא גם חווה את הזמן כמונו.. נו בסדר- כמעט.
בגלל זה אני אוהבת לדבר איתו- להגיד לו שלום כשאני נכנסת, להיפרד יפה, ולהכין אותו לזה שניעדר איזה זמן…
ובחגים אני אוהבת לשתף אותו בחגיגה- בפורים אני תולה תפאורה עליזה ודיגלונים צבעוניים, בחנוכה החלונות מתמלאים ויטראז'ים ועוד..
בשבועות הבית מתמלא ירק ופרחים. אני יוצאת החוצה עם מזמרה, מטיילת לי ומחפשת עלים מעניינים, פרחים פשוטים ויפים.אפילו צרור שיבולים יבשות נראה חגיגי כשאוספים אותו בסרט סאטן יפה.

פרחים

כשאני חוזרת אני תולה הכל,הילדים עוזרים ומייעצים. כיף גדול! מומלץ בחום.. טיפ שלי- תעשו את זה לפני השטיפה.. הבית מתמלא עצמים בלתי רצויים..

ועכשיו לבנות-

כדאי שגם הן ירגישו חגיגיות ופורחות- הכנתי להן זרים . מה יותר שבועות מזה?…

חגיגה

אני אוהבת שהפרחים גדולים ודומיננטים. זה פותר אותי מלהסתבך עם תסרוקת :)

אז מה צריך?

קשטות פשוטות וחלקות בצבע אחיד- לבן עדיף (תבדקו שהם לא חלשות מידי.. שלא תשקיעו לשווא)
מגוון פרחים מלאכותיים ( כל צרור עם פרחים זהים עולה 5 שח )
דבק חם
מספריים טובות
קאטר ( לחיתוך חוטי ברזל)

מתחילים-

בוחרים את הפרחים אותם רוצים להכניס לזר.
בעזרת הקאטר חותכים את הענף.
מפרקים את הפרח עצמו ואת העלים מהענף. עם צריך חותכים שוב צמוד לפרח.

DSC04075

מכינים כך כמה סוגי פרחים ועלים.

DSC04074

עלים גדולים אפשר לחתוך ולהקטין עם המספרים.
מעצבים פחות או יותר איך שרוצים שהזר יראה בסוף- על השולחן. ( לא מדביקים עוד )
כדאי שיהיה מגוון של צבעים וגדלים לעניין. למשל פרח אחד גדול ודומיננטי ופרחים קטנים ובינוניים בציבעוניות מתאימה.
מתחילים להדביק בעזרת דבק חם. מדביקים את הפרח הגדול ביותר בצידי הראש. לידו עוד פרח.
  • DSC04076
  • DSC04077
  • DSC04078
מדביקים עלים. בעזרת העלים מסתירים את מקום ההדבקה של הפרחים.

DSC04080

5 דקות וסיימתם.. עליי

מה עושים בשאריות פרחים?-

מקשטים את השולחן ואת הבית..
חבקי מפיות.
מקשטים צנצנת פשוטה לעשישית פרחונית..
שומרים לקישוט מתנות
יש לכם עוד רעיונות?
כתבו בתגובות!
חג שמח!!

ומה מחכה לנו אחרי החג?-

סדנת תפירה למאויימות מכונה!

גם לך יש מכונת תפירה בבית?

שקיבלת מתנה או ירושה, והיא מעלה אבק..?

את חולמת לדעת להפעיל אותה, אפילו רק לכמה תיקונים פה ושם איזה וילון או ציפה לכרית..

אבל אין לך מושג מאיפה מתחילים?.. על מה לוחצים ואיך זה עובד?..

במס' מפגשים, בהם כל אחת תופרת עם המכונה שלה, נכנס צעד צעד לעולם התפירה.

נלמד לתפור דברים פשוטים ובסיסיים, נרכוש ביטחון ונלמד איך הדברים עובדים.

מתאים גם לנערות!
לפרטים- דברו איתי.. 0525385936

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.

 

חג שמח!

הבוקר היה אחד הבקרים הכיפיים של השנה.
לא הייתי צריכה לעבוד קשה מידי להעיר את החבר'ה.. ברור שקופצים מהמיטה בשמחה!
אחרי כוס שוקו חם כל אחד מיהר ללבוש את התחפושת המוכנה מבעוד מועד..
הכי אני אוהבת לבוא לגן של הבנות- שלל קצפות, מלמלות, כתרים וטולים.. ממש תאווה לעיניים!
והבנות מאושרות!! עוד יותר שימח אותי לראות את הנסיכות שאמא שלהן הכינה להן תחפושת בסדנא שלי..
צבעוניות, מגוונות, כל אחד נראת קצת שונה מחברתה!
זה היופי ביצירה- כשכל אחת מביאה את עצמה יוצא משהו שונה, אישי, יחודי.
בנוסף קיבלתי תמונות בווצאפ ובמייל של נשים מחוץ לישוב שעשו את הסדנא. כמה שזה מחזק ונותן מוטיבציה להמשיך, כשאת יודעת שעזרת למישהו ושימחת אותו. אז תודה!
עוד משהו כיפי שנזכרתי בו היום- שהבלוג חוגג שנה!!!
הפוסט הראשון הוא של פורים שנה שעברה. הבלוג שלי היה חלום הרבה זמן, ופתאום כשראיתי שהחלום שלי כבר חיי וקיים זה עשה לי משהו.מה שהיה נראה לי פעם פסגת השאיפות וכמעט בלתי אפשרי- והנה הוא מולי. צעד אחרי צעד עשיתי זאת, ועוד אני שמגדירה את עצמי חסרת כל כישורי מחשב (באמת!!)
ושוב תודה לכם שאתם איתי- יש כאלה מהתחלה, יש כאלה שהצטרפו לאחרונה.. מקווה לעניין , לחדש, לתת השראה ולהפתיע. הלוואי!
טוב- היינו בתחפושות-
מותק

מותק

הגדול ביקש להתחפש למכונת ממתקים. יש לו חוש לאלקטרוניקה, וראש סופר יצירתי בכל הנוגע למכונות והמצאות. תוסיפו לזה מלא סוכריות, והזדמנות עיסקית טובה(הוא קנה מלא סוכריות על מנת למכור אותם באמת …)- זה מה שיצא!
בהתחלה אספנו ארגז גדול, וחשבנו לבנות ממש מכונה כזאת, אבל במחשבה שניה הייתה יוצאת תחפושת ממש לא פרקטית ומסורבלת שחוץ משניה של התמונה לא הייתה נשארת עליו.
אז בסוף תפרתי לו חולצה ומכנס מבדים מגניבים שבחרנו יחד. מקדימה תפרתי שרוול עם חור לבקבוק שיהיה מתקן שאליו מכניסים את הסוכריה אחרי הרכישה :)
השני ביקש להיות צייד.
מכוון למטרה

מכוון למטרה

הרכבתי תחפושת כולל הכל.. תענוג בשבילי.. עשה לי מחשבות לעשות הסבה מקצועית לתופרת תלבושות לסרטים והצגות!
ועוד זווית

ועוד זווית

חותלות מעור אמיתי (טיפ: חצאית עור שקניתי יד שניה..)
חולצה יפה
כובע עם נוצות
קשת אמיתית (של אינדיאנים..) באדיבות הסבתא
גם הוסט הוא מעור , במקור וסט לנשים שיצא מזמן מהאופנה שנקנה יד שניה כמובן..חחח
השלישי היה קאובוי. בתחפושת של שנה שעברה ..
תפור עליו

תפור עליו

הנסיכה שלי עם שמלה שהכנתי לה- זאת בעצם השמלת אבטיפוס לסדנאות, והיא ישר התאהבה בה שזה חסך לי הכנה של עוד תחפושת (בכל זאת..)
נסיכה של אמא

נסיכה של אמא

לקטנה הכנתי תחפושת של פיית יער קסומה, והיא בשום אופן לא הסכימה ללבוש אותה (סמיילי עצבני..חחח)

ולבסוף- אני! בדמות פיונה..

ירוקה

ירוקה

אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים. אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק.

(גור'ג  ברנרד שו)
כבר שנה שעברה רציתי להיות פיונה ולא הגשמתי. השנה לא ויתרתי לעצמי.
דומה?

דומה?

הדבר הכי חזק שאני זוכרת מפיונה הוא הרגע הזה בסרט שבו הקסם סר ממנה, ויש ציפיה שהיא תחזור להיות פיונה הרגילה אבל אז כנגד כל הסיכויים היא דווקא נשארת מפלצת ירוקה ושמנמנה.. ועדיין נסיכה כמובן.

מברכת אותכם בחג נפלא!

באמת שפורים הוא חג לא מהעולם הזה. צריך להפתח ולהרגיש את האור המיוחד שזורח כל שנה, רק בלילה הזה, שבו הכל התהפך, ובו הכל אפשרי..

תהנו המון..

באהבה

 פיונה :)

משלוח בדרך

פורים!!!

האמת שעם עניין המשלוח מנות אני כל שנה מסתבכת מחדש.

שבועות לפני מתחילות ההתלבטויות:

א. מה מכינים? ( בשרי/חלבי, מלוח/מתוק, זול/יקר, מושקע/מתוקתק, מיוחד/בנאלי,  ועוד ועוד…)

ב. כמה מכינים? ("השנה אני מכינה רק שתי משלוחים! אה- שכחתי- לשושי אני חייבת, וגם ל.. ול..ול..")

ג. למי שולחים? (ותמיד להשאיר כמה מיותרים לכאלה שבאו במיוחד להביא לכם ולא נעים.. עיין ערך הסרטון של אנדרדוס. ענק)

ד. איך אורזים? אמרתי מסובך?

 

אני הכי אוהבת לשלוח מנה שהייתי רוצה לקבל. ממש "ואהבת לרעך כמוך"!  חחח

המשלוח שהכי "עושה לי את זה" זה המשלוח שמגיע באמצע הטירוף של הבוקר- #ילדים-תחפושות-מגילה-אריזות-שיכורים-סוכריות….

ובכל הלחץ והחוסר נשימה פתאום מגיע המשלוח הגואל- טרי, ביתי, מגרה, כזה שאני לא חושבת פעמיים- אני מתיישבת לאכול.. אהה

אז בשבילי זה מאפה ביתי טוב, כמה ממרחים או מטבלים ליד ואם יש גם סלט טרי- זהו, אין לי מה לומר..

האמת שאני מהאלה שאוהבות להסתבך. זה כל הכיף שלי. אז לא מספיק לי שהאוכל יהיה טוב, חשוב לי גם איך הוא נארז.

בגלל שיש לי (קצת) מצפון אקולוגי אני מעדיפה להשתמש ב :

 -בחומרים ממוחזרים ( שנה אחת זה היה קרטון תפוחים קטן צבוע בספריי, שנה שעברה מילקי תוצרת בית בצנצנות גרבר שאספתי חודשים לפני..)

– שאריות של חומרי יצירה שונים, הבולט בינהם בדים

-מנסה להמנע מחומרי אריזה שמושלכים מייד לאשפה- צלופן בקיצור, וגם שקיות

טוב- אז הכנתי לכם כמה רעיונות והצעות. מקווה שיפתחו את הראש וידגדגו לחושי היצירה שלכם…

קופסאת שימורים משודרגת
קופסת שימורים משודרגת

חומרים דרושים-

קופסאת שימורים שטופה ונקיה

בד כותנה בגובה קופסאת השימורים+ 12-15 ס"מ, באורך היקף הקופסא+ ס"מ

סרט סאטן ארוך

דבק חם

אופן ההכנה:

מניחים על שולחן את הבד כותנה לאורך.

מניחים את סרט הסאטן במרחק 3 ס"מ מהקצה העליון(  באורך- הצדדים, הוא צריך לבלוט מהצדדים ב 6 ס"מ בערך)

במרחק 5 ס"מ מהקצה העליון מורחים פס דבק חם

מקפלים את הכותנה על הדבק כך שסרט הסאטן בעצם מושחל בתוך כפל בד.

השחלה לסרט  סאטן

השחלה לסרט סאטן

מדביקים את הבד לקופסאת שימורים על כל שטח הקופסא בהיקף.

 בתחתית משאירים ס"מ בד בולט אותו מדביקים לתחתית הקופסא בעזרת דבק חם.

ממלאים את קופסאת השימורים וקושרים את הסרט.

הצנצנת- 

בוחרים בד שיהיה מתאים לבד של הקופסא.

גוזרים עיגול גדול מגודל הצנצנת בעזרת מספריי זיגזז לגימור פשוט ויפה.

מהדקים את הבד עם גומיה, וקושרים סרט לקישוט.

תוספת שובבה

תוספת שובבה

תמיד יש שאריות תחרה בנמצא. כאן הן ממלאות את התפקיד מצויין. מקשטות ומוסיפות חגיגיות.

פונפונים ותחרות

יאמי

יאמי

מודדים את היקף המנג'ט. חותכים תחרה מעט יותר ארוכה ( בערך חצי ס"מ)

מדביקים בעזרת דבק חם על המנג'ט אחרי האפיה כמובן.

טול. זהו.

טול. זהו.

נשארו לכן שאריות טול מהתחפושות?- מעולה! כי זה מה שתוכלו לעשות איתן

השתמשו בשאריות טול מהתחפושות במקום נייר צלופן.

לעטיפה השתמשו בעיגול גדול או בריבוע.

בעזרת רצועה ארוכה קישרו פפיון יפה וגדול.

שמחה וצבעוניות מובטחת!

תיק לבד קטן

תיק לבד קטן

רעיון נוסף, קליל ומהיר להכנת תיק/שק קטן מלבד. לא להיבהל מהתפירה- 4 תפרים וזה מוכן. אם מכינים כמות זה בכלל רץ…

חומרים דרושים-

חתיכת לבד בגודל 45 על 20 ס"מ

אופן ההכנה-

מקפלים את הבד לשתיים על צידו הארוך.

תופרים את שתי הצדדים הפתוחים.

כעת ניתן נפח לתיק-

תופרים בקצה התחתון במרחק 2 ס"מ מהקצה תפר ישר מאונך לתפר הקודם

תפר לנפח

תפר לנפח

עושים כך גם בצד השני

הופכים את השק

כמובן שאפשר להוסיף קישוטים ועוד, ולתפור באותו האופן תיקים בגדלים שונים.

מי שלא תופרת או מתעצלת יכולה לעשות זאת בעזרת דבק חם.

Paper Plate Basket - great to send leftovers home with guests

כאן יש רעיון מקסים ופשוט כל כך שראיתי באינטרנט. הייתי חייבת להביא אותו-

אריזה ברגע מצלחת נייר חד פעמית. חותכים , מהדקים או מדביקים נייר סלוטייפ, ומוסיפים סרט חגיגי.

לסיום כמה טיפים כלליים:

-כדאי תמיד לשמור שאריות סבירות של כל מיני בדים וחומרים. בדיוק בשביל זמנים כאלה הם קיימים.

-על מנת להוריד את הלחץ כדאי כמה שיותר זמן מראש לבחור קונספט אריזה ולהתכונן מראש. זה הסוד ליצירתיות והשקעה..

-אפשר ומומלץ להפעיל את הילדים בדברים שמתאימים לרמה שלהם.

-מומלץ להשתמש במספריי זיגזג לגזירת בד או לבד לקבלת מראה נקי ומקצועי ולמניעת פרימה.

-דבק חם הוא ידידה הטוב של האמא/רעיה הלחוצה. חובה!!

-בחנויות האריזה והחד פעמית יש סרטים יפים וזולים בהרבה מאלה בסידקיות.

-מספיק תוספת קטנה ומגע אישי ליצירת רושם ותחושת השקעה.

זאת המלצה של אחותי- לגנוב כמה רגעים בערב פורים ולכתוב ברכה אישית וכמה מילים חמות. זיכרון המילים המתוקות נשאר הרבה אחרי הטעם הטוב של המשלוח…

נפגש שבוע הבא עם פוסט אחרון וחביב לפני פורים- בנושא התחפושות כמובן!

עד אז הצלחה וברכה !

מרים

 

פורים מתקרב..

אצלי התחילו כבר ההכנות לחג המטורף הזה..
יש משהו כיף בלמתוח את התכנון וההכנות.. זה מוסיף ריגוש וציפיה!
פורים זה אחד החגים אם לא "ה"חג שמצריך מאיתנו האימהות שימוש יתר בכישרונותינו.
זה מתחיל התחפושות כמובן, שזה נושא כבד ורציני בפני עצמו ( לא כל-כך ..חחח)
ועובר למשלוח מנות מעוצב וטעים, כדאי שגם מקורי. ובערב החג פתאום גם בנו נדבקת איזה רוח שטות שובבה ופתאום מתחשק להתחפש למשהו הזוי..
אני יודעת שיש נשים שכל השנה המכונת תפירה שוכבת לה בפינה . אבל איך שמתחילים להריח משב קטן של פורים , מתעורר בהן איזה געגוע ליצירה, איזה זיכרון מבית אמא, שהייתה יושבת עד השעות הקטנות להתקיו איזה גלימה. ואז המכונה מקבלת מקום של כבוד בשולחן אוכל בסלון, ולא זזה משם עד שכל התחפושות מוכנות..
אבל אני גם יודעת שיש נשים שמאוד היו רוצות לנסות להכין לבד, אבל חוששות , שישקיעו ולא יצא טוב, וכל העבודה תרד בסוף לטימיון, ולבסוף יקנו תחפושת מייד אין ציינה ..
יש קסם ברגעים האלה שאמא יושבת- חושבת, מתכננת- מה יהיה הכי מתאים לבת שלי? מה יחמיא לה? מה היא אוהבת? איך אני יוצרת לה תחפושת יחודית, שמתאימה רק לה ושלאף אחת אין עוד כזאת..
אני עוד זוכרת את התחפושת שאמא שלי תפרה לי כשהייתי בגן. איזה אושר זה היה!!
מצאתי אפילו תמונה- תראו איזה חמודה..חחח

 

אני נסיכה

צריך גם להדגיש שהכיף הוא גם של האמא.. הזדמנות עם סיבה מספיק טובה לפנות זמן ולשבת לעשות משהו בידיים.
בתור אחת שמעבירה סדנאות לנשים בתחום אני שומעת המון  נשים ששמחות ליצור פתאום באמצע החיים.
יש אפילו כמה שאומרות לי שהן לא גזרו והדביקו מאז העבודת הגשה האחרונה בתיכון…
אז בשביל כל האמהות שמתגעגות ורוצות בניתי סדנא מיוחדת מאוד!!! שלא לומר מלכותית :)

גאה להציג:

 פורים

 

סדנה שמתאימה לכולן!!

באמת שלא צריך כישרון (וגם לא לדעת לתפור..), הכל בטכניקות פשוטות שנותנות תוצאות של מיליון דולר, בלי לדבר בכלל על הכיף והסיפוק שמתלווים לעשיה, המחמאות והלמידה על הדרך..

 

כל אחת בוחרת את צבע השמלה ממבחר צבעים משגע, מתאימה כתר ושרביט, מוסיפה אבנים פנינים וסרטים… כיף!

 

המבחר שאפשר לעשות הוא כמעט אין סופי-
כל סוגי המלכות- כגון-
מלכת הפרחים
מלכת הלבבות
מלכת התותים
מלכת הכוכבים
מלכת השמש
נסיכה
בלרינה
כלה
טווס
ועוד ועוד..

 

את אני גם מתארחת בישובים שונים –  מוזמנת ליצור איתי קשר ואולי אגיע עד אליך…

הסדנאות שאעביר בביתי שביצהר  ושאפשר להצטרף אליהן בכיף-

יום שני כז' שבט, 16/2 ב 10:00 בבוקר.

יום שני כז' שבט, 16/2 ב 20:30 בערב

לכל הפרטים לחצי כאן

אם נראה לכן שתוכן זה יכול להתאים לחברה- יותר ממוזמנות להעביר לה..

צפו להפתעות בהמשך- למה אני מתחפשת השנה (??), רעיונות לאריזת משלוחי מנות, עוד טיפים לתחפושות בקלות..

הולך להיות שמח….

נפגש!

מרים

 

 

 

 

כישרון צעיר

כל הורה  מכיר את הסיטואציה הבאה-

הילד שלך חוזר  ביום שישי מאושר מהגן, עם תיקיה מלאה ביצירות מדהימות מעשה ידיו!

הוא פותח את התיקיה ושולף אותן אחת אחת.. קישקושים, הדבקות, אוסף של קווים צבעוניים, ועוד כל מיני  דברים שאתם בדרך כלל זורקים לפח שמודקבים יחד על עוד משהו שגם רגילים לזרוק לפח ומעל הכל גואש זוהר… בקיצור..

זה הזמן לקריאות התלהבות ושמחה מוגזמות בסגנון- ואי ומדהים, איזה יופי ציירת וזה.. זה אתה עשית?!

מכאן אנחנו האמהות מתחלקות לשתי קבוצות-

חלק מהאמהות לוקחות ברצינות את היצירות ( לפחות חלק מהיצירות..) ונותנות להן מקום של כבוד. תולות על המקרר, מעל המיטה, שומרות בתיקיה למתנה עתידית לכלה (סתאאאאם)

והחלק השני של האמהות ( מתוודה.. גם אני בקבוצה זו רוב הזמן..) מניחות את היצירות בצד, מחכות שיפוג תוקפן, וברגע של התקפת סדר ושהילד לא בסביבה כמובן.. נפרדות מהקשקושים בשמחה (אולי עם צביטה קטנטנה?…)

ות'אמת- זה ממש מפריעה לי להיות כזאת. דווקא אני! הרי ממש חשוב לי לפתח בילדים שלי את החוש לאומנות, את הביטחון העצמי ואת הסיפוק וההרגשה שאני מיוחד (כי הם באמת כאלה..)

חשוב לי שידעו שמה שהם עושים הוא נכון וטוב, וראוי למקום של כבוד והערכה בבית. גם אם זה מתבטא בציור תלוי..

אבל להתחיל לשמור כל קישקוש קטן ןלמלות את הבית בדברים שבדרך כלל אני זורקת לפח מחופשים לאומנות.. גם לא ממש אופציה.

הרבה זמן שאני מנסה למצוא איזון ופיתרון. גם לתת לילדים את המקום והכבוד לעבודות שלהם, וגם לא להסחף ולאבד פרופורציה.

הפיתרון הכי טוב ויפה שמצאתי הוא זה-

באמצע הסלון

יצירת אומנות

מסגרת, אטבי עץ וחבל

לא קטן מידי, לא גדול מידי והמסגרת זהב מוסיפה מימד של כבוד

מה שעשיתי כאן בעצם זה למצוא מסגרת עזובה, לנקות אותה, לרסס בספריי זהב.

בעזרת אקדח סיכות חיברתי 4 חתיכות חבל בגובה זהה (וסליחה שאין תמונות על התהליך , זה רק מפני שזה כל כך פשוט…)

זהו…. אה- ולתלות על הקיר כמובן. מודה- כאן קיבלתי עזרה מהאיש שלי :)

חנוכה בבית

 

אז מעכשיו כל יום שישי אנחנו יושבים ועוברים ביחד על העבודות והיצירות,  אני נותנת צומי לכל אחת מהן ואז ביחד אנחנו בוחרים 2-3 עבודות שיזכו להתלות במסגרת הכבוד וממה שאני מוציאה מהמסגרת  אנחנו נפרדים בשמחה.

כמובן שיש יצירות מיחדות שאותן אני כן שומרת לכלה/חתן..   :)

הנה לפניכם מקבץ של רעיונות נחמדים וסתם קצת לקבל השראה על איך אפשר לעשות לילדים קיר יצירות מרשים

לוח שעם ענק

התמונה מכאן

 

2011-07-13-artspace.JPG

ואוו

התמונה מכאן

שילוב של לוח גיר, לוח שעם וחבל לתליית ציורים

פשוט ופרקטי

 

התמונה מכאן

4 Ft Chalkboard Children's Artwork Display Board with Stainless Steel Clips

קו נקי

התמונה מכאן

זה ממש פשוט גם. לצבוע לייסט בצבע גיר ולחבר מוט וילון של איקאה. גרושים..

Every Child Is An Artist Children's Art Display Board Wood Sign Brag Board

פילוסופי

התמונה מכאן

שובב

התמונה מכאן

אהבתי את המסגרות הבודדות והסרטים מוסיפים המון

DIY Bulletin Board- to change out Landry's art work. Love it!

לא לילדים בלבד

התמונה מכאן

יוצא לי להרהר לא מעט על ההשפעות הקטנות, הזרעים האלה שאנחנו זורעים בילדינו, בלי לדעת ממש לאן יפרחו..

כמה הם יהיו יצירתיים? (אפילו בלי לשלוח אותם לחוג ציור..)

איך אני יכולה להעניק להם ביטחון, וללמד אותם לבטוח בעצמם?

וגם חוש לאסטתיקה- האם זה מולד או נרכש?

אני מאמינה במעשים הקטנים והיומיומיים. אם זה חדר ילדים מעוצב בעדינות ונעים, התפעלות מציור, כשאני רואה שקיעה יפה- אז להביע את זה ולשתף את הילדים, אם זה כשאני מסבירה לבת שלי הבת 4 למה הבגדים שהיא לובשת מתאימים….

הלואי שנצליח.. יגידו השנים..

שלום בנתיים,

אוהבת- מרים

יומני היקר

אצלי השנה התחילה רשמית לפני שבוע…

כל הבלאגן השמח של החגים, משפחה חברים, סוכות ועוד מאחורינו.. ואז צריך עוד איזה שבוע להתאוששות :)

אז בתחילת שבוע היה לי זמן קצת להתפנות ולחשוב מחשבות רחוקות ואורכות טווח..

מחשבות על השנה שהולכת להיות.

תיכנון וקבלת החלטות..

DSC03288

המחברת העסקית שלי

עשיתי חשבון נפש קטן. זה משהו שעשיתי כבר שנה שעברה וגיליתי שהוא משמח ומעניין. ( בטח למאמנים למיניהם יש הרבה מה להגיד על זה…)

פשוט ישבתי מול היומן האישי שלי ( כן. אני כותבת יומן.. אימצתי בגיל 13 בערך. יש תקופות פעילות יותר ויש פחות אבל תמיד הוא שם ליד המיטה שלי )

כתבתי את כל הדברים שעשיתי ושעברו עליי בשנה שחלפה. מאורעות חשובים ובולטים. אירועים שהתמודדתי איתם, לפעמים נעימים, לפעמים פחות, אבל כאלה שהרגשתי שגדלתי מהם..

לאחר מכן כתבתי רשימה חדשה- של שאיפות ומטרות שאני רוצה להשיג בשנה החדשה. חלומות קטנים, שאיפות אישיות ועיסקיות ועוד..

כשסיימתי עברתי על הרשימה של מה שהיה ובחיוך טפחתי לי על השכם. כל הכבוד לי. עישתי כמיטבי (רוב הזמן..)

DSC03289

היומן של שנה שעברה

אמרתי תודה לאלוקים על הכל. והתפללתי ששנה הבאה אשב כאן שוב ואסמן וי על הרשימת חלומות שלי. לפחות על חלקה. יש חלומות ומטרות שמלווים אותי משנה לשנה ותמיד אני רוצה להשתפר בהם ולעשות יותר טוב.. הלוואי שאצליח..

ועוד משהו חשוב שעשיתי- קניתי לי יומן שבועי!! הכי נוח לי לרשום לכתוב..

מפני שהוא הולך ללוות אותי שנה שלמה בשימוש יומיומי ברור שהוא צריך להיות יפה וכיפי.

DSC03579

קניתי יומן יחסית זול ופשוט ועטפתי אותו בבד שאני אוהבת. הוספתי לו ינשוף רקום אחד שרקמתי לפני הרבה זמן וחיכה לו בשקט שאמצע למה לשדך אותו.. לכל זמן ועת..

הוספתי רקמה בכנף של השנה- " תשעה"

DSC03580

אז כך עושים את זה:

 

חומרים:

יומן (או מחברת, קלסר, אלבום)

בד שאוהבים

תחרה/ אפליקציה

דבק E6000 ( גם UHU יעשה את העבודה )

 

אופן ההכנה:

  • קודם מכינים את הציפוי- אם בוחרים לשלב כמה בדים או לתפור מעל איזה שהוא אלמנט- אז תופרים אותם בהתאם.
  • גודל בד צריך להיות גדול ב 3 ס"מ מכל צד בערך

DSC03582

  • מורחים דבק על החזית הקידמית. שכבה דקה ואחידה. ( חשוב שלא יהיה עבה מידי אחרת משאיר סימנים על הבד)
  • מדביקים את הבד על החזית הקידמית וממקמים היטב. מותחים מעט  את הבד למניעת גלים
  • חותכים בעזרת מספריים במקום שמתחילה הכריכה משני הצדדים (מקום חיבור הקדימה והאחורה)
  • מדביקים פינות באלכסון

DSC03587

  • מדביקים את שלושת הצלעות
  • מדביקים לשונית בד במקום הכריכה. מדביקים גם לכל אורך הכריכה

DSC03589

  • מדביקים חלק אחורי של המחברת כמו הראשון
  • לסיום מדביקים בכל צד את הדף הראשון כנגד הכריכה כך שמסתירים את כל ההדבקות. בדרך כלל זה דף חלק והוא מסתיר את כל העסק נהדר.

DSC03590

היומן שלי

נקודות לתשומת לב-

  • לא לעבוד עם בד דק מידי
  • אם הבד שקוף וצבע המחברת מציץ מתחת אפשר להדביק דף לבן חלק קודם על כל המחברת
  • אם הכריכה המקורית של המחברת רכה מידי אפשר להדביק קרטון ( של קורנפלקס או ביצוע)

 

DSC03599 DSC03291 DSC03288

 

 

שנה טובה מלאת הצלחות!!!

אם יש לכם שאלות או תגובות- תמיד מוזמנים!

מרים

ריפוי בשיפוץ

זמנים קשים עברו על כולנו…

האמת שבימים הראשונים של המלחמה הייתי משותקת לגמרי. הדאגה והחשש מהעתיד ניטרלו אותי. הסתובבתי סביב עצמי, עושה את הדברים כמו מתוך אוטומט, רק את מה שהכרחי לכאן ועכשיו.

אחרי שבוע כך הבנתי שזה לא עסק. כנראה שזה משהו יותר רציני מעוד איזה מבצע זמני והחלטתי שאני צריכה לצאת מהערפל הזה שהייתי בו ולהתאושש. ידעתי שמה שיעזור לי ויכניס לי סיפוק ושמחה הוא פרוייקט עסיסי , כזה שהרבה זמן אני חולמת עליו ועוד לא הגשמתי…

  • DSC03430
  • DSC03459
  • DSC03475

בחרתי את הארון-עזרה-ראשונה

הוא כל-כך התקשר לי להכל.. במקור זו היא קופסת תחמושת של רימונים…

וכמה סימלי ואופטימי (אפילו קצת אירוני?)- אחרי מעט קוסמטיקה ושינויים- הרי ארון-עזרה-ראשונה לתפארת…

ארון-עזרה-ראשונה

העשיה לכשעצמה שמחה אותי מאוד, הוציאה אותי מעצמי, כמו תמיד מילאה אותי סיפוק. במהלכה השתחררתי וחשבתי על הדברים הטובים והעתידיים שמסתתרים בתוך הדברים הפחות יפים ומחמיאים של החיים, ושהלואי שבמלחמות זה היה כל כך פשוט לראות את הטוב שיוצא מהן בסוף.

הפרוייקט הזה היה בהחלט מאתגר..

יש בו שילוב של האהבות שלי- ניסור, צביעה, רקמת X ואפילו חתיכת בד….

  • DSC03458
  • DSC03464
  • DSC03462

רציתי שיהיה זכר לקופסא שהייתה ולמה שעברה לכן לא שייפתי יותר מידי את העץ וגם לא צבעתי יפה ואחיד מידי.. ( רק שכבה אחת..)

 

אז איך בעצם עושים את זה?

קודם כל זה מה שצריך

  • קופסא צבאית קטנה
  • מדפון עץ שמתאים בגודל
  • חתיכת דיקט
  • מסמרים קטנים
  • בד לרקע, דבק פלסטי לבן
  • חוט כותנה בצבע רצוי, מחט עבה מתאימה
  • נייר משובץ, עיפרון, טוש אדום
  • 2 ווי תליה, ברגים
  • צבע ומברשת
  • מסור
  • נייר שיוף
  • מקדחה
  • פטיש

 

לעבודה-

מסמנים בעזרת טוש וסרגל קו ישר לאורך התחתית של הקופסא במרחק 4 ס"מ מהקצה

DSC03435

 

מנסרים על הקו לאורך 4 צלעות הקופסא. בעצם מפרידים את התחתית…

משייפים את כל שטח פני העץ

DSC03436

מתחילים לעבוד על דוגמת הרקמה- מכינים דף משובץ בגודל של כל השטח עליו נרצה לרקום.

DSC03440

מסמנים אמצע אופקי ואנכי. מסמנים את מיקום הסוגר ברזל עליו אי אפשר לרקום. ( ממליצה להכין מס' עותקים- בערך 5 לסקיצות)

בעזרת עיפרון מסמנים קוים חלשים וכלליים של הדוגמא הרצויה.

כאן מתחילה עבודה רצינית לרציניים- עם העיפרון מתחילים לבנות דגם של X שיוצרים את הצורה הרצויה. כל X יושב על ריבוע של 4 משבצות. זה לוקח הרבה זמן וצריך לשנות תוך כדי כל הזמן עד שמרוצים ומגיעים לתוצאה הרצויה. כמובן שמתחשבים במיקום הרצוי הסופי של הרקמה על העץ.

DSC03442

מסמנים את מקום הקידוח על ידי נקודה אדומה בכל פינה של X.

עוברים על הכל ומוודאים שלא שכחנו אפילו נקודה אחת…

  • DSC03444
  • DSC03443

( אחרי שהייתי מרוצה מהדגם העתקתי אותו איך שהוא לדף נוסף, משתי סיבות- שישאר לי הדגם לפעמים אחרות אם ארצה כי בקדיחהה הוא נהרס,וסיבה שניה- אם יקרה משהו לנייר במהלך או אחרי הקידוח יהיה לי עותק.. כתבתי את זה בסוגריים כי זה לא חובה אבל אם את מחזיקה מעצמך רצינית ולא בא לך הפתעות לא נעימות- מומלץ…)

אפשרות נוספת היא כמובן להעתיק דגם של רקמת X מוכן מספר או מהרשת.

ממחברים את הנייר למקום בעזת מסקינטייפ.

קודחים חורים בסימונים האדומים. לשים לב שהחור בגודל מתאים שתוכל לעבור בו המחט ו4 חוטי כותנה. משהו כמו 5 מ"מ..

מסירים נייר. מחברים מדף. צובעים.

שלב מעצבן- במהלך הצביעה החורים נסתמים אז צריך לעבור חור חור ובעזרת קיסם לשחרר את ה"סתימה"

DSC03446

כשהצבע יבש- מתחיל הכיף האמיתי- הרקמה!

  • DSC03453
  • DSC03459
  • DSC03454

( לא אפרט כי לא אסיים. על רגל אחת- רוקמים בשורות. קודם כל האלכסונים משמאל לימין ואחרי זה האלכסונים מימין לשמאל. איך שתעשו זה יצא בסדר..)

מנסרים דיקט בגודל מתאים לתחתית. מורחים בדבק- שכבה דקה ומדביקים את הבד. גוזרים קצוות מבצבצות

DSC03462

 

מחברים לגב הארון בעזרת מסמרים קטנים

DSC03464

מחברים ווי תליה

 

הארון מוכן!!!

  • DSC03466
  • DSC03479
  • DSC03474

רגע- מה בעצם כדאי שיהיה בארון?

  • תחבושות סטריליות, פדים רפואיים, סלוטייפ רפואי, אמצעי חבישה, פלסטרים בגדלים שונים ( עדיף עם ציורים שמתאימים לבנים ולבנות כמובן :) )
  •  חומרי חיטוי שונים- יוד טיפות ומשחה, סביעור..
  •  משככי כאבים ומורידי חום- מומלץ למבוגרים וילדים. לתינוקות נרות.
  •  מדחום רגיל ומדחום שבת
  •  טיפות אוזניים טבעיות
  • פניסטיל טיפות ( זה צריך מרשם רופא אבל לפי דעתי זה ממש חובה בבית  אם מישהו חלילה מפתח אלרגיה זה מאוד עוזר במקום )
  •  טיפות ארניקה arnica  ( הומאופטיה), או רסקיו רמדי rescue remedy (פרחי באך) טיפול ראשוני למקרי חירום מעולם הרפואה האלטרנטיבית..
  • תרופות כמובן..

 

 

כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ רפואי כזה או אחר ,מהווה המלצה בלבד ונובע מניסיון של אמא לחמישה שובבים  ( שיהיו בריאים ושלמים!!!….) בלבד. :)

 

בא לי לסיים בברכה קיטשית כזאת-

שבאמת- כבר לא יהיו מלחמות, דייי, ושכל האמצעי לחימה יהפכו לדברים יפים ונעימים, רק בשביל להביא טוב  ורפואה לעולם..אמן.

מרים.

+ נראה לך ששכחתי משהו ברשימה?- אפשר בשמחה להוסיף בתגובות..

 

 

 

 

 

 

 

עסקאות חליפין

קודם כל מזל טוב ! יש לי אתר חדש והבלוג יהיה חלק ממנו..

האתר כרגע מאוד ראשוני ולא מעוצב, אז לא להבהל מהשינויים  שעוד יבואו בהמשך :)

בימים אלה אני עובדת המון על בניית קו המוצרים שלי, וכמקביל שיבוצם בחנות האונ-ליין שלי. אתם יכולים להתרשם מקצת הדברים שכבר הכנסתי לחנות. (זאת גם הסיבה שלא כתבתי המון זמן.. קבלו היתנצלותי!)

DSC03370

תמונת חישוק לחדר ילדים

DSC03411

מזרון ששומר על התינוק והעגלה…

אפשר אפילו כבר לקנות!!! בלי לצאת מהבית-איזה כיף.. תשלום מאובטח בכרטיס אשראי. המשלוח מתבצע בדואר…

DSC03334

DSC03342

כבר אני יכולה לשתף אתכן במוצר  מיוחד אחד שתפרתי. ולמה מיוחד?- גם כי הוא ראשון מסוגו, וגם כי הוא סוגר לי חוב שהיה לי.. והמעשה שהיה כך היה-

DSC03238

בראש השנה זכינו ונכנסנו לביתנו החדש.שמחה והתרגשות.. עברנו מבית קטן יחסית- שבו המטבח והסלון היו ממש צמודים, כך שהיה לנו שולחן אוכל אחד שבשבת כוסה במפה לבנה וזז קצת הצידה- בשביל לתת תחושה חגיגית.. כשעיצבתי את הבית היה לי חשוב שיהיה שולחן במטבח ושולחן פינת אוכל. דמיינתי לי איך ביום חמישי בערב השולחן בפינת אוכל ערוך כבר, הכל במקום (כרגע  זה עדיין בתור חלום…)

אז כשעברנו השולחן הרגיל מוקם במטבח ובפינת אוכל- אין… :( כך שרדנו איזה זמן עם שולחן מתקפל עד שגיסתי היקרה באה עם הצעה נדיבה ומפתה-

השולחן שלנו

השולחן שלנו

במרפסת שלה עמד שולחן יפה שהם קנו כשהיו זוג צעיר יותר. הם לא כל כך השתמשו בו ובדיוק קנו פינת אוכל חדשה- אז היא חשבה לתת לי אותו בתמורה ל….. דברים יפים שאתפור לה!

ואז נולד להם בובון מתוק כך שהיה ברור שאתפור משהו בישבילו..

DSC03238

מגן ראש

 

למי שרוצה להכין לבד- הנה ההוראות

חומרים:

חתיכת ספוג בעובי 1 ס"מ, באורך 195 ס"מ גובה 25 ס"מ

2 חתיכות בד כותנה צבעונית גודל 12 ס"מ רוחב, 81 ס"מ גובה. המידות כוללות תפרים ברוחב 1 ס"מ

3 חתיכות בד כותנה צבעונית גודל 17 ס"מ רוחב, 81 ס"מ גובה. המידות כוללות תפרים ברוחב 1 ס"מ

1 חתכת בד כותנה גודל 27 ס"מגובה ו 197 ס"מ אורך ( לגב המגן)

8 רצועות בד כותנה 10 ס"מ רוחב ובאורך 30 ס"מ לפחות ( אלה ישמשו אותנו לרצועות קשירה..)

 

הוראות:

נחבר את כל החתיכות השונות  שבאורך 81 ס"מ לחתיכה אחת מלבנית.

נוצר לנו מלבן 67 ס"מ רוחב על 81 ס"מ גובה.

DSC03212

אם רוצים להוסיף תחרה לאורך אחד הפסים זה הזמן….

נקפל את המלבן ברוחב. צריכה בעצם להישאר לנו חתיכה מקופלת באורך 81 ס"מ.

נגזור ל 3 חלקים שווים שכל אחד בגובה 27 ס"מ.

DSC03214

נתפור את שלושת החלקים אחד לשני לקבלת רצועה אחת ארוכה באורך 196 ס"מ בגובה 27 ס"מ.

נתפור את שתי הרצועות הארוכות אחת לשניה בצלעות הארוכות- להשאיר פתוח בצדדים. מתקבל מעיין שרוול ארוך פתוח בשי הצדדים.

נשחיל את הספוג פנימה

נתפור ונסגור בקצוות הפתוחים.

נתפור שתי תפרים שמחלקים את המגן ראש לשלושה חלקים שווים של 65 ס"מ כל אחד.

נכין 8 רצועות לקשירה.

נתפור את הרצועות בתפר חזק למקום. (חלקם שרואים בתמונה מסומנים באדום)

 רצועות

זהו. המגן ראש מוכן! מה שכיף בו זה שהוא עומד יפה ונשאר כך לאורך זמן, הוא מתכבס אחלה בכביסה ובנוסף לזה שהוא שומר על הקטנטן פשוט מוסיף יופי ועיצוב לחדר!

על הדרך גם תפרתי וילון תואם….

 

 וילון

 

הכי כיף כששני הצדדים מרוויחים…

תודה לך גיסתי היקרה. מקווה שאת נהנת ממעשה ידיי.

השולחן אצלנו תמיד בשימוש, שימשיך כך רק בשמחות, אמן!

עם ישראל חי

שלכם, מרים

 

 

 

 

אל תחמיצו

דוגרי- בשביל מה יש קירות? בשביל לתלות עליהם תמונות!

אוסף דפים שחתכתי מספר של פעם- מגדיר צמחי ארץ ישראל

(באופן כללי יש לי מצפון ככה לחתוך בספרים. מה שעוזר לי זה שתי דברים- אחד- לרוב הספרים הישנים כבר מפורקים…שתיים- עדיף שיהיו תלויים מאשר שישכבו בהזנחה אי שם..)
אחרי שתליתי חלק מהדברים שאני כבר שנים ( באמת!) רוצה לתלות -פתאום חלחלה לתודעתי עובדה מעציבה- אין לי מספיק קירות בבית! איפה אתלה את כל האוצרות שלי? את כל הדברים שאני אוהבת ורוצה לראות מולי כל יום? והבנתי עוד משהו……. שאני קצת – איך אומר את זה יפה?.. לא רגילה…. אני אספנית! זה חלק ממני ( יאמר לזכותי שזרקתי 3 שקיות זבל גדולות לפחות בעקבות הניקיונות!) מדברים שימושיים שלא משרתים אותי עוד- אין לי בעיה להפרד, אבל כשזה מגיע לדברים יפים ולא כל כך שימושיים אני…טוב- הבנתם.
אז שנים שאני חולמת על הקיר תמונות שלי. לא מדובר בקיר של תמונות משפחתיות- שגם זמנו יגיע יום אחד ( קודם אבנה לו קיר :) ). מדובר באוסף של תמונות, רקמות, דפים ואפילו בולים שתלויים אחד ליד השני ומנהלים איזה דו שיח בינהם.

(שימו לב למנורה מהפוסט הקודם..)


כל פעם שהייתי נתקלת במשהו יפה ושתפס אותי באיזה מקום מבפנים- הייתי גוזרת, דוחפת לתיקיה ושוכחת. עד שלאט לאט התחילו להאסף לי כל מיני דברים.. יום אחד פתחתי את התיקיה, פרסתי את תכולתה על השולחן. קרה לי משהו מענין- נוצר איזה שהוא ראי לנפש שלי- במקום קצת חושפני אפילו. מה אני אוהבת? למה? מה משך אותי לזה? אפשר להתפלסף על זה, אבל בסופו של דבר פשוט נוצר איזה מיקס של הדברים היפים והפשוטים של החיים. כמה יופי ה' טמן בדברים הכי יומיומיים ו"רגילים".

 וזה במשפט אחד השקפת החיים שלי- העולם מדהים! תפתחו את העיניים! היופי נמצא בדברים ( גם ברגעים..) האפורים- גם אם מישהו  מסר את זה או זרק את זה לפח לפני רגע.

כמובן שאת אוסף המסגרות גם לקח לי כמה שנים לאסוף. אני סרוטה- אני יודעת.. כשאני רואה חנות יד שניה- אני קודם כל מחפשת 3 דברים. ואילו הם- קופסאות פח, צלחות ישנות, ו.. מסגרות! אה- איך שכחתי- גם מפיות קרושה כמובן ( הן ממש בסכנת הכחדה. למי היום יש סבלנות לזה???)
התמונות הבאות הן מספרים שהספריה מסרה- הארגז הזה בכניסה- של הספרים העצובים שאף אחד כבר לא רוצה . אז  אימצתי כמה.

 היה שם אטלס.
וספר לימודי היסטוריה שממנו לקחתי את האניה המטריפה הזאת.

אינציקלופדיה- שממנה ליקטתי את שני הציורים היפיפיים האלה של קאופמן

ואת הציפורים המאוד אופנתיות האלו.
אלה בולים ששלפתי מהאוסף המצומצם שלי.

 נזכרתי שבעליה לארץ נאבדו לי כמה אלבומים טובים של בולים. זה היה ממש תחביב חביב עלינו. מה הייתי עושה היום עם האוצר הזה :( אבל כאן יש לי בולים של ארץ ישראל- עם חיות הארץ ועוד, שמוחתמים ב- " תל אביב-יפו". יותר שווה…..

רקמת האיקסים הראשונה שלי. התאהבתי..
מפית קרושה.

בשבילי היא מגלמת את הכבוד לדור הישן. לסבתות שלנו שידעו להעריך את יגע הכפיים, הסבלנות, את התהליך כמו את התוצאה. יש לי מה ללמוד….

אייל.

 מוצאת חן בעיניי המחשבה שחתמתי על הציור הפשוט הזה- כאילו שידעתי שיום אחד אהיה גאה לתלות אותו בסלון ביתי ולספר שציירתי אותו בגיל 13..

פעם היה לי זמן ליבש פרחים.. 
מנורה

כמובן שהשאיפה שלי היא להכין נגזרת של ה"מנורה" לבד, אבל עד שזה יקרה- פשוט גזרתי אותה מספר של נגזרות נייר מהמאה הקודמת.

לבסוף יש לי טיפ קטן ומעשי לתליית מספר תמונות יחד על הקיר:
 הבעיה הגדולה היא- איך למקם את התמונות אחת ליד השניה- ואחרי שכבר יודעים איך יהיו תלויות- איך מעבירים את הסימונים לקיר. אז הנה השיטה שבה אני עושה את זה. ( לגמרי המצאתי את זה לפי ההיגיון. יכולות להיות עוד שיטות אולי טובות יותר..):
– מודדים את המקום על הקיר שבו רוצים לתלות את התמונות.
– מכינים את משטח מנייר כל שהוא ( עיתון אצלי ) בגודל זהה
– מניחים עליו את התמונות בסדר הרצוי. זה השלב שלוקח הכי הרבה זמן- כדאי מאוד לנסות כמה קומפוזיציות- עד שמרוצים. לשים לב לדברים הבאים-
השאיפה היא להגיע לאיזון ופיזור נכון של התמונות, המסגרות, הגודל והמשקל. הסבר- האייל למשל הוא אומנם תמונה גדולה אבל קלה- מעט פרטים, צבעים בהירים ורקע אחיד. בגלל זה בחרתי לשים אותו ליד הבולים- שזאת תמונה כבדה יותר- בצבע ובריבוי הפריטים שבה.
השתדלתי לא לשים מסגרות דומות אחת ליד השניה.
גם לשים לב שיש תמונות לרוחב ולגובה. גם כאן לפזר אותם.
נשמע קצת מסובך.. אבל בקיצור- תנסו הרבה עד שהעין שלכם תהיה מרוצה מהתוצאה.

 עוברים לשלב הבא-
– מסמנים על הנייר את המקום תליה ב +. חשוב לדייק- יש תמונות שנתלות בעזרת וו מלמעלה- יש כאלה עם חוט מאחורה. אז לסמן את המקום המדויק שבו צריך להיות הבורג. רושמים את שם התמונה בכל מקום- שנדע להחזיר למקום…( אפשר גם לצלם)
– תולים הנייר על הקיר במקום הרצוי

– מבקשים יפה מהבעל שיקדח חורים ויבריג :) בהנחה שהוא אוהב אותך ורוצה שתהיה מרוצה-
– תולים את התמונות
אח. מכינים כוס תה ושותים מול הקיר, מתמוגגים.

אוי- שכחתי לכתוב משהו מאוד חשוב-
כדאי גם לתלות מראה חביבה במראה וינט'ג משהו. חוץ מזה שזה פשוט יעיל ( הכל בסדר? הכל במקום?…..) ידוע שלכל אדם זאת התמונה המועדפת בסופו של דבר…

אוף. שוב מאיקאה.. מה אני אעשה?! אני אוהבת ת'דברים שלהם..

אז בעזרת השם כשתחגגו בקרוב- תזכרו שהיופי נמצא בדברים הפשוטים- הרגעים הקסומים עם המשפחה- הם הנוסטלגיה של המחר, הזיכרונות ילדות המתוקים של ילדיכם, הטעם שישאר איתכם לעד.

חג שמח- אל תחמיצו שום דבר!

אוהבת,
מרים