אל תחמיצו

דוגרי- בשביל מה יש קירות? בשביל לתלות עליהם תמונות!

אוסף דפים שחתכתי מספר של פעם- מגדיר צמחי ארץ ישראל

(באופן כללי יש לי מצפון ככה לחתוך בספרים. מה שעוזר לי זה שתי דברים- אחד- לרוב הספרים הישנים כבר מפורקים…שתיים- עדיף שיהיו תלויים מאשר שישכבו בהזנחה אי שם..)
אחרי שתליתי חלק מהדברים שאני כבר שנים ( באמת!) רוצה לתלות -פתאום חלחלה לתודעתי עובדה מעציבה- אין לי מספיק קירות בבית! איפה אתלה את כל האוצרות שלי? את כל הדברים שאני אוהבת ורוצה לראות מולי כל יום? והבנתי עוד משהו……. שאני קצת – איך אומר את זה יפה?.. לא רגילה…. אני אספנית! זה חלק ממני ( יאמר לזכותי שזרקתי 3 שקיות זבל גדולות לפחות בעקבות הניקיונות!) מדברים שימושיים שלא משרתים אותי עוד- אין לי בעיה להפרד, אבל כשזה מגיע לדברים יפים ולא כל כך שימושיים אני…טוב- הבנתם.
אז שנים שאני חולמת על הקיר תמונות שלי. לא מדובר בקיר של תמונות משפחתיות- שגם זמנו יגיע יום אחד ( קודם אבנה לו קיר :) ). מדובר באוסף של תמונות, רקמות, דפים ואפילו בולים שתלויים אחד ליד השני ומנהלים איזה דו שיח בינהם.

(שימו לב למנורה מהפוסט הקודם..)


כל פעם שהייתי נתקלת במשהו יפה ושתפס אותי באיזה מקום מבפנים- הייתי גוזרת, דוחפת לתיקיה ושוכחת. עד שלאט לאט התחילו להאסף לי כל מיני דברים.. יום אחד פתחתי את התיקיה, פרסתי את תכולתה על השולחן. קרה לי משהו מענין- נוצר איזה שהוא ראי לנפש שלי- במקום קצת חושפני אפילו. מה אני אוהבת? למה? מה משך אותי לזה? אפשר להתפלסף על זה, אבל בסופו של דבר פשוט נוצר איזה מיקס של הדברים היפים והפשוטים של החיים. כמה יופי ה' טמן בדברים הכי יומיומיים ו"רגילים".

 וזה במשפט אחד השקפת החיים שלי- העולם מדהים! תפתחו את העיניים! היופי נמצא בדברים ( גם ברגעים..) האפורים- גם אם מישהו  מסר את זה או זרק את זה לפח לפני רגע.

כמובן שאת אוסף המסגרות גם לקח לי כמה שנים לאסוף. אני סרוטה- אני יודעת.. כשאני רואה חנות יד שניה- אני קודם כל מחפשת 3 דברים. ואילו הם- קופסאות פח, צלחות ישנות, ו.. מסגרות! אה- איך שכחתי- גם מפיות קרושה כמובן ( הן ממש בסכנת הכחדה. למי היום יש סבלנות לזה???)
התמונות הבאות הן מספרים שהספריה מסרה- הארגז הזה בכניסה- של הספרים העצובים שאף אחד כבר לא רוצה . אז  אימצתי כמה.

 היה שם אטלס.
וספר לימודי היסטוריה שממנו לקחתי את האניה המטריפה הזאת.

אינציקלופדיה- שממנה ליקטתי את שני הציורים היפיפיים האלה של קאופמן

ואת הציפורים המאוד אופנתיות האלו.
אלה בולים ששלפתי מהאוסף המצומצם שלי.

 נזכרתי שבעליה לארץ נאבדו לי כמה אלבומים טובים של בולים. זה היה ממש תחביב חביב עלינו. מה הייתי עושה היום עם האוצר הזה :( אבל כאן יש לי בולים של ארץ ישראל- עם חיות הארץ ועוד, שמוחתמים ב- " תל אביב-יפו". יותר שווה…..

רקמת האיקסים הראשונה שלי. התאהבתי..
מפית קרושה.

בשבילי היא מגלמת את הכבוד לדור הישן. לסבתות שלנו שידעו להעריך את יגע הכפיים, הסבלנות, את התהליך כמו את התוצאה. יש לי מה ללמוד….

אייל.

 מוצאת חן בעיניי המחשבה שחתמתי על הציור הפשוט הזה- כאילו שידעתי שיום אחד אהיה גאה לתלות אותו בסלון ביתי ולספר שציירתי אותו בגיל 13..

פעם היה לי זמן ליבש פרחים.. 
מנורה

כמובן שהשאיפה שלי היא להכין נגזרת של ה"מנורה" לבד, אבל עד שזה יקרה- פשוט גזרתי אותה מספר של נגזרות נייר מהמאה הקודמת.

לבסוף יש לי טיפ קטן ומעשי לתליית מספר תמונות יחד על הקיר:
 הבעיה הגדולה היא- איך למקם את התמונות אחת ליד השניה- ואחרי שכבר יודעים איך יהיו תלויות- איך מעבירים את הסימונים לקיר. אז הנה השיטה שבה אני עושה את זה. ( לגמרי המצאתי את זה לפי ההיגיון. יכולות להיות עוד שיטות אולי טובות יותר..):
– מודדים את המקום על הקיר שבו רוצים לתלות את התמונות.
– מכינים את משטח מנייר כל שהוא ( עיתון אצלי ) בגודל זהה
– מניחים עליו את התמונות בסדר הרצוי. זה השלב שלוקח הכי הרבה זמן- כדאי מאוד לנסות כמה קומפוזיציות- עד שמרוצים. לשים לב לדברים הבאים-
השאיפה היא להגיע לאיזון ופיזור נכון של התמונות, המסגרות, הגודל והמשקל. הסבר- האייל למשל הוא אומנם תמונה גדולה אבל קלה- מעט פרטים, צבעים בהירים ורקע אחיד. בגלל זה בחרתי לשים אותו ליד הבולים- שזאת תמונה כבדה יותר- בצבע ובריבוי הפריטים שבה.
השתדלתי לא לשים מסגרות דומות אחת ליד השניה.
גם לשים לב שיש תמונות לרוחב ולגובה. גם כאן לפזר אותם.
נשמע קצת מסובך.. אבל בקיצור- תנסו הרבה עד שהעין שלכם תהיה מרוצה מהתוצאה.

 עוברים לשלב הבא-
– מסמנים על הנייר את המקום תליה ב +. חשוב לדייק- יש תמונות שנתלות בעזרת וו מלמעלה- יש כאלה עם חוט מאחורה. אז לסמן את המקום המדויק שבו צריך להיות הבורג. רושמים את שם התמונה בכל מקום- שנדע להחזיר למקום…( אפשר גם לצלם)
– תולים הנייר על הקיר במקום הרצוי

– מבקשים יפה מהבעל שיקדח חורים ויבריג :) בהנחה שהוא אוהב אותך ורוצה שתהיה מרוצה-
– תולים את התמונות
אח. מכינים כוס תה ושותים מול הקיר, מתמוגגים.

אוי- שכחתי לכתוב משהו מאוד חשוב-
כדאי גם לתלות מראה חביבה במראה וינט'ג משהו. חוץ מזה שזה פשוט יעיל ( הכל בסדר? הכל במקום?…..) ידוע שלכל אדם זאת התמונה המועדפת בסופו של דבר…

אוף. שוב מאיקאה.. מה אני אעשה?! אני אוהבת ת'דברים שלהם..

אז בעזרת השם כשתחגגו בקרוב- תזכרו שהיופי נמצא בדברים הפשוטים- הרגעים הקסומים עם המשפחה- הם הנוסטלגיה של המחר, הזיכרונות ילדות המתוקים של ילדיכם, הטעם שישאר איתכם לעד.

חג שמח- אל תחמיצו שום דבר!

אוהבת,
מרים

כתיבת תגובה


*